כן. הרגשתי שהגיע הזמן.
בלוג חדש. מאפס.
ככה החלטתי לפתוח את שנת 2015 (שנה משמעותית עבורי, אבל זה כבר נושא לפוסט בפני עצמו. בהמשך).
זה יתחיל בטח בתור סוג של כתיבה לעצמי.
כמה עוקבים כבר יש לבלוג מתחיל?!
למי שבכל זאת הגיע לכאן, אולי אפילו שנתיים אחרי הפתיחה הרישמית,
נעים מאוד וברוכים הבאים לפוסט הראשון שלי.
מתחילה באסוציאציות הראשונות שעלו במוחי לרגל המאורע.
ממריאה לדרך חדשה. לא תמיד הכל בשליטתי וזה לא פשוט לשכמותי.
צילום: Austin Ban.
אדריכל רם קולהאס בצעירותו. שנות ה-60, אני מניחה.
הכרנו בטכניון בשנות ה-90. וירטואלית כמובן. אני הייתי סטודנטית והוא כוכב כל ספרי האדריכלות.
לפני כמה שנים פנה אליי סטודנט לקולנוע שרצה לכתוב ולהפיק סרט על זה בדיוק, כלומר על הסטודנטית הצעירה והגורו הנערץ.
לצערי ובעיקר לצערו המימון הנכסף לא הגיע.
לעולם לא אדע מי היתה משחקת את דמותי. רעיונות?
מקור: tomorrow started.
קרן הרחובות אלנבי וביאליק | תל אביב, 1964.
תל אביב, עירי האהובה, בת 55 כבר בתמונה, אבל עדיין בתחילת דרכה במונחים בינלאומיים נורמליים.
צומת שלעד יזכיר לי את התחנה בדרך לעבודה בטשרניחובסקי הסמוך, בשנים 2004-2010 במשרד ישר אדריכלים.
אפשר לומר שכאן צמחתי ומכאן יצאתי לדרכי העצמאית.
צילום: Williem Van De Poll.
כי כל בלוג חייב תמונה של מכונת כתיבה. לפחות אחת.
צילום: Florian Klauer.
מאמינה בזה. עובדה.
צילום רקע: Alicja Colon.
מה בהמשך?
הכי לא צפוי. בלוג. מה שיוליד יום.
יש לי כל כך הרבה: מחשבות, כוונות, שאיפות, מטרות, רצונות, חלומות, . . .
בקיצור כל מה שמסתיים ב- . . . ות (אפילו שלוש בנות).
אפרופו הבנות, קרדיט חשוב ביותר -
תודה לדרור, בעלי היקר והמוכשר שעיצב את הלוגו של הבלוג.
אדריכליסטית יוצאת לדרך.
מוזמנים להישאר.